היא ואני

 

קרן ביקשה ממני לבחור. 

מצאתי שקשה לי.

כי יש אחת שמשמחת, אחת שמרגיעה, אחת שובבה,

אחת עיסקית, אחת אימהית, אחת מתוקתקת, אחת ורודה, אחת פופולרית.

כל כך הרבה זוויות, ואני צריכה לבחור.

לפחות לרגע הזה.

לפחות עבור הצילום.

חשבתי להתחכם, כמו שאחרות תמיד עושות בסדנאות.

״אז מה אם אמרו רק קלף אחד, לי התחשק לקחת כמה ואני אעשה מה שבא לי״

ורק אני מקפידה על החוקים.

 

אבל הרגשתי שזה  לא נכון.

שאני באמת צריכה לבחור.

ולהתבונן.

ולראות מה בחרתי.

ולהבין.

 

אז בחרתי את זו שאני עכשיו. ממש ברגע זה.

הביתית. ה״יום שישי בבוקר״ שלי.

זו שמכילה קפה חלש עם חלב סויה.

בדיוק כמו שאני אוהבת. לא חמה מידי ולא קרה.

פושרת. נינוחה. רכה.

זו שמכילה שמחה של בוקר שישי שמבטיח רק טוב.

זו האימהית, המתקתקת, החמימה, שמכינה ארוחה ושותה מתוכה.

ושומעת מוזיקה.

ושמחה.

שמחה בחלקה.

 ובחרתי טוב.

ואני מרוצה מהבחירה.

אנ מבינה שבכל רגע תתאים אחרת.

ובמקום להתבלבל

בחרתי את זו המתאימה לרגע הזה עכשיו.

וזה לא אומר שאוותר על האחרת.

ברגע הבא.

 

 

Please reload

פוסטים אחרונים

November 30, 2017

November 13, 2017

October 16, 2017

July 7, 2017

Please reload

כל הזכויות שמורות לעדי ליניאל  2016 adi.linial@gmail.com 972-53-5766063