סקירת הספר״נסיכה של אבא״ באתר סלונה
“תצאו לעוד שעה, ואל תחזרו דקה לפני, ברור?!” שאג לעברנו בכעס. הקול שלו מתגלגל במורד חדר המדרגות.
איזה בושות.
“לא רוצים!” עניתי בשם כולם ובשם בכורתי, שואבת ביטחון מאחיי שעמדו מאחוריי. מצפים שאגן עליהם. זו לא רק אני, זה הקול שלכולנו. “משעמם לנו בחוץ…” הוספתי ברפיון. מנסה לטשטש את חוצפתי הקודמת.
הוא לא יעז.
בשתיקה הרגעית שהשתררה בחלל הרגשתי שחציתי קו אדום. הרגשתי את הפחד מסמר את שערות עורפי ומיהרתי לכיוון החדר החדש שלי, להתחבא שם עד יעבור זעם.
“מה אמרת?” אבא טרק את הדלק ודלק אחריי במהירות מפחידה. “איך דיברת אליי?!”
פרצופו עטה מבט מטורף” (מעטיפת הספר).
ככה זה, הוא לא מתחנף הספר הזה. או נעים. או עוטף ומנחם.
בכל זאת סיימתי לקרוא אותו תוך ארבע שעות כולל לא מעט עצירות לטובת הדילמה להפסיק או להמשיך. אי אפשר להפסיק לקרוא אותו.
זה סיפור של ילדה עם עיניים פקוחות שחווה אלימות בכל ממד ואופן שאלימות יכולה להתבטא באמצעותם ולא מסיטה את המבט.
ככה בדיוק גם עובר הסיפור לקורא. יש חלקים שממש קשה לקרוא, מצאתי את עצמי בוכה מול התיאורים. רגעים מסוימים ממש יכולתי לשמוע את ההתרחשויות. הסיפור והסיטואציות כל כך קרובים וכל כך מכאיבים שמצאתי את עצמי חסרת אונים לפחות כמו מיה גיבורת הספר, כשהיא שואלת את עצמה איפה אמא?!
זה סיפור של ילדה, ששואלת שאלות ובוחרת. 38 פרקים בחייה של מיה מרגע לידתה ועד היום.
